אהרן ששון (המורה)
מאת: ברוך מאירי
בסוף חודש אוקטובר 2013 עמדה צעירה על במה קטנה, במועדון יוצאי עיראק בירושלים, ובלהט רב דברה על... סבא שלה. מחזה לא רגיל במחננו. המרצה, מלכה אליהו קוסוביץ, הקסימה את שומעיה כאשר הזכירה, שוב ושוב, את תרומתו של סבא לציונות בכלל וליהודי עיראק בפרט. מלכה נקבה בשמו של סבא: אהרן ששון. חברי המועדון הביטו איש ברעהו וסימני שאלה רחפו באוויר. רק כאשר נקבה בכינויו, "המורה", נשמעו אנחות רווחה בקרב השומעים.
בימים אלה אנו מציינים 70 שנה לעלייה הגדולה מעיראק, ובעיקר ל"מבצע עזרא ונחמיה" המפואר, בראשותם של מרדכי בן פורת ושלמה הלל, בו עלו ארצה כ-120 אלף יהודים. אך רק מעטים זכרו כי השנה גם מלאו מאה שנה לתחילת הפעילות הציונית בעיראק, אשר אחד מראשיה היה אהרן ששון, שזכה, כאמור, לכינוי השגור בפי כל: "המורה".
כמה ימים לאחר הרצאתה המאלפת החלטתי, כמנהל התרבות של המועדון, להיענות להצעתה ולערוך סיור באזור שוק מחנה יהודה, ובאזור בו שוכן ביתו של "המורה". בתום ההרצאה והסיור נשאלה מלכה על-ידי רבים מהחברים: מדוע אין בעיר הבירה רחוב הנושא את שמו של "המורה?" מלכה השיבה כי נעשו מספר ניסיונות על-ידי המשפחה – אך כולם נכשלו. הבעתי בפני הנכדה ובפני חברי המועדון את רצוני לנסות: "אולי אנחנו נצליח...?"
לאחר שיחה טלפונית קצרה התברר, שרק הנוגעים בדבר רשאים לעשות זאת. כמובן שכאן לא התעוררה שום בעיה. לפנייה הרשמית המחודשת של המשפחה צורפה הפעם גם המלצתו של יו"ר המועדון, יחזקאל שמש והמלצתי. מלכה, שאינה דמות אלמונית בעיריית ירושלים, פנתה במקביל לעזרת "מרכז מורשת יהדות בבל" באור יהודה. מרכז האוגר בתוכו, בין היתר, לא מעט חומר אודות "המורה". שניים מעובדיו הבכירים של המרכז, ד"ר צבי יהודה ויעקב זמיר, נרתמו למשימה והעמידו לרשות מלכה חומרים רבים וחשובים.
עברתי לא מעט תלאות עד אשר זכיתי לראות במו עיניי, לפני כשנתיים, את המכתב מעיריית ירושלים, בו צוינה ההחלטה המשמחת לקרוא את אחד הרחובות בשכונת... על שמו : "הריני להודיעך כי מועצת עיריית ירושלים בישיבתה מיום חמישי ז' באדר תשע"ח (22.02.2018), החליטה לאשר את הכיתוב על השלט לרחוב ע"ש "אהרן ששון (המורה)", בסמטה ללא שם המקבילה לרחוב אלפנדרי, יוצאת מרחוב נבון עד רחוב גיטל דינוביץ, בהתאם להמלצת ועדת שמות לרחובות מיום ראשון, ג' באדר תשע"ח (28.02.2018).
על השלט נכתב הכיתוב הבא: "מחנך, משורר, איש ציבור ואבי הציונות הדתית בבגדאד ועיראק (תרל"ז - תשכ"ב)".
