


אודות המרכז
המייסדים
"מרכז מורשת יהדות בבל" הוקם בשנת 1973 במטרה לשמר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיראק ולהבטיח שהיא תישאר חלק מהנרטיב העתידי של העם היהודי. למטרה זו מטפח "המרכז" פעילויות מחקר, שימור ופרסום של התרבות והפולקלור של יהודי עיראק.
ליד "המרכז" פועל "מוזאון יהדות בבל" שנפתח לציבור בשנת 1988, ומציג פרקים מתולדות יהודי בבל לדורותיהם במשך למעלה מ-2600 שנה.
רעיון הקמת "מרכז מורשת יהדות בבל" הועלה ביוזמת מרדכי בן-פורת, בעקבות החלטה של מועצת אור-יהודה להקציב מגרשים להקמת מרכזי קהילה ליוצאי קהילות ישראל בעיר. בשנת 1973, גובש רעיון ההקמה בהשתתפות שרים, חברי כנסת ואנשי ציבור. בשנת 1977, הוקמו המועצה האקדמית שליד "המרכז" והמכון לחקר יהדות בבל, כאשר בחדר ברחוב הירקון בתל-אביב, החלה להירקם התשתית המחקרית, שכללה ספריה, ארכיון ואוספים, וביצוע מחקרים על ההיסטוריה והתרבות של יהודי בבל.
בשנת 1980 הושלמה בנייתו של בית "המרכז" באור-יהודה והפעילות עברה אליו, ובפסח 1988 נפתח "מוזאון יהדות בבל" באירוע המוני בהשתתפות נשיא מדינת ישראל מר חיים הרצוג.
שמות המייסדים הרשומים בתקנון העמותה (1973)
מרדכי בן-פורת // שלמה הלל // יחזקאל קזז // דוד פתל // עובד בן-עוזר // עו"ד שמעון בן-יעקב // שאול סחייק
שמות המייסדים החתומים על המגילה שהוטמנה בטקס הנחת אבן הפינה למרכז (1973)
ויקטוריה ותומס מורד // ברוך עובדיה // פנחס ספיר // שלמה הלל // אריה פינקוס // מרדכי בן-פורת
שושנה ארבלי אלמוזלינו // שמעון בן יעקב // עובד בן עוזר // דוד כהן // יעקב לב // שאול סחייק// דוד פתל // נזהת קצב יחזקאל קזז // נסים שמאי

שלמה הלל

שלמה הלל נולד בשנת 1923 בבגדאד ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בהיותו בן 11 שנה. הוא למד בגימנסיה הרצלייה בתל אביב ואחרי שהיה בהכשרות בדגניה ובפרדס חנה, היה שותף להקמת מפעל הנשק המחתרתי "מכון איילון" של ארגון ההגנה ליד רחובות, ונמנה על מייסדי קיבוץ "מעגן מיכאל".
בשנים 1946- 1952 עשה שלמה בשליחות "המוסד לעליה ב' " בפעילות ציונית מחתרתית בעיראק, סוריה, לבנון, פרס ומצרים. במסגרת פעילותו זו הוא עמד בראש המבצע של הטסת עולים במחתרת מבגדאד ליבנאל בשנת 1947 ("מבצע מייקלברג"), פרץ את דרך ההעפלה מעיראק לפרס וממנה לישראל בשנת 1949, וניהל בהצלחה את המשא ומתן עם ממשלת עיראק על הטסת העולים מעיראק שוויתרו על נתינותם, כשהוא מתחזה כריצ'ארד ארמסטרונג, נציג חברת תעופה שפעלה בצורה מוסווית עם ישראל (1950).
שלמה הלל נבחר לכנסות 2, 3, 7–12, וליו"ר הכנסת (1984 -1988). שימש שגריר במדינות שונות באפריקה (1959- 1963), היה חבר במשלחת הקבועה של ישראל לאו"ם וסגן מנהל משרד החוץ, ונתמנה לשר המשטרה (1969- 1977) ולשר הפנים (1974, 1977) בממשלות ישראל.
בשנת 1985 יצא לאור ספרו "רוח קדים" שתורגם לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, להולנדית, לפורטוגזית, לספרדית, לרוסית ולערבית.
בשנת 1988 הוא קיבל את פרס ישראל על תרומתו לחברה ולמדינה.
שלמה הלל עשה רבות למען עולי עיראק בישראל, ובישיבה שהתקיימה במשרדו כשר בממשלת ישראל, הוחלט על הקמת מרכז מורשת יהדות בבל, הוא סייע למרכז בכל שנות פעילותו הציבורית, ובשנים הראשונות לקיומו הוא כיהן בו כיו"ר וכנשיא.
שלמה נשא לאישה את תמימה (לבית רוזנר), שפעלה במשך שנים רבות במסירות ובשקדנות בסיוע למחקר ולספריה של המרכז, ונולדו לו בת ד"ר הגר הלל, ובן עו"ד ארי הלל.
מרדכי בן-פורת

מרדכי בן-פורת נולד בבגדאד שבעיראק ב-12.09.1923. בנעוריו היה חבר בתנועת החלוץ הציונית, שפעלה בעיראק במחתרת, והושבע לארגון ההגנה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1945 בדרך בלתי לגאלית שנמשכה כחודש ימים. במלחמת השחרור השתתף במערכות לוד-רמלה ולטרון. במהלך המלחמה הוא סיים את קורס הקצינים הראשון של צה"ל ובסיומו שימש כמפקד פלוגת חיל רגלים.
בשנת 1949, נשלח לעיראק על-ידי המוסד לעליה ב' כשליח לעלייה בלתי לגאלית בתנועת החלוץ המחתרתית, לסייע בידי נערות ונערים לחצות את הגבול מעיראק לפרס. בהמשך, אירגן את "מבצע עזרא ונחמיה" להעלאת יהודי עיראק לישראל, ועמד בראשו. במסגרת המבצע הועלו לארץ כ-110,000 יהודים. בן-פורת נאסר במהלך שליחות זו, ארבע פעמים, עונה קשות, אך הצליח להימלט בדרך הרואית ולהגיע לישראל ב-14 ליוני 1951. את סיפורו של המבצע העלה על הכתב בספרו "לבגדאד וחזרה".
מרדכי בן-פורת סיים את לימודיו במדעי המדינה בשלוחה של האוניברסיטה העברית בתל-אביב (1955) ובמנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב (1972).
בשנת 1955 נבחר לכהן כראש המועצה המקומית אור יהודה ושימש בתפקידו ארבע עשרה שנים.
בן-פורת נבחר לכנסת מטעם רשימת רפ"י בראשותו של דוד בן-גוריון (1965) וכיהן בכנסות ה- 6, 7, 8. היה חבר במשלחת ישראל לאו"ם (1977). נשלח על-ידי הסוכנות היהודית בתמיכתו של ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, לסייע בהעלאת יהודים מפרס לאחר עליית חומייני לשלטון (1979) וחזר ארצה עם קבוצת היהודים האחרונה.
ב-1981 נבחר שוב לכנסת ה-10 ברשימת תל"מ בראשות משה דיין ומונה לשר בממשלת ישראל (1981 – 1984). מרדכי בן-פורת היה מראשוני המייסדים של "מרכז מורשת יהדות בבל" באור-יהודה ועמד בראשו בשנים 1981-1973, 2011-1985. מאז ועד מותו בשנת 2022, כיהן כנשיא המרכז.
מרדכי בן-פורת מונה על-ידי דוד בן-גוריון, בצוואתו, כאחד הנאמנים האמורים להנחיל לעם ישראל את מורשתו. ב-2001 קיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה וכן אות הוקרה ע"ש מנחם בגין. ב-2003 קיבל את פרס בן-גוריון ואת פרס "שופר החירות" מאת קהילת אולבני בארצות הברית.
יעקב ורבקה נמרודי
בניין זה נבנה בשנת 2005 בתרומתם הנדיבה של יעקב נמרודי ורעייתו רבקה, לזכר הוריו ציון נמרודי וגורג'יה לבת מצליח ז"ל.

דברי היו"ר

רובה של יהדות בבל עלה ארצה במבצע ההרואי "עזרא ונחמיה" בשנים 1950 - 1951. מסכת קליטתם של בני הקהילה מעוררת התפעלות. הם הגיעו לרמות הגבוהות ביותר באקדמיה, במדע, באמנות, בתרבות ובספורט, בכלכלה ובחברה, בפוליטיקה, בצה"ל ובמערכת הביטחון, בעסקי ציבור ובפילנתרופיה. גם אלה שנמלטו מעיראק לארצות אירופה, לארצות-הברית, לקנדה ולמדינות אחרות הגיעו להישגים מרשימים ותרמו למדינות בהן השתקעו.
"מרכז מורשת יהדות בבל" באור-יהודה נוסד כדי להנציח את מורשת הגולה שאינה קיימת עוד. זהו המרכז הגדול בעולם לתיעוד, למחקר, לאיסוף ולשימור אוצרות רוח ואמנות שיצרה יהדות בבל. "המרכז" לא נועד לייצג את יהדות עיראק בלבד ולקדם את ענייניה, נהפוך הוא: "המרכז" מתעד ומנציח בשביל הדורות הבאים את סיפור המורשת הענפה של העתיקה בקהילות ישראל, מורשת מפוארת שהפכה לנחלת כלל עם ישראל. זוהי זכות הקיום הייחודית של "מרכז מורשת יהדות בבל".
"המרכז" מושך אליו אלפי מבקרים מדי שנה, המתוודעים לתולדותיה ולתרבותה של יהדות בבל ונחשפים לאוצרותיה הייחודיים. כל שנה אנו מרחיבים את המוזאון ופותחים תצוגות חדשות בעזרת תרומות מידידי ושוחרי המוזאון בארץ ובעולם. עשייה רבה עוד לפנינו. חדר הכספות הגדול שבמרכז מכיל פריטי מורשת והיסטוריה רבי-ערך הממתינים להתרחבות המוזאון, כדי שאפשר יהיה לשלבם בתצוגות חדשות.
בין העולים ב"מבצע עזרא ונחמיה" היו גם הוריי שעלו עם אחי הבכור ועימי, ילד שעדיין לא מלאו לא חמש שנים. המשפחה עשתה צעדיה הראשונים בארץ במעברת "כפר חסידים" שליד חיפה, ושם גם התחלתי ללמוד בכיתה א'. כבוד רב וזכות גדולה נפלו בחלקי כאשר הוצע לי לכהן כיו"ר הוועד המנהל של המרכז. אני יכול להבטיח לכם כי חבריי לוועד המנהל ואני, העושים עבודתנו בהתנדבות, נעשה כמיטב יכולתנו כדי לשמר ולפתח את "המרכז" למען הדור שלנו ולמען הדורות הבאים של עם ישראל, בארץ ובכל רחבי העולם.
בברכה,
פרופ' אפרים צדקה, יו"ר
מנכ"לית המרכז
