מאגרים ואוספים

"ב"מרכז מורשת יהדות בבל" שמור אוסף מאגרים גדול ומיוחד שלוקט במשך עשרות שנים ומשקף את חיי הקהילה היהודית בעיראק.

באוספים אצורים כתבי יד, סרטים, תמונות, פיוטים, מוזיקה יהודית-עיראקית, שמות ועצי משפחה.

חלק מהאוספים נדיר ומצוי רק ב"מרכז".

 
 
 
סיפורם של יהודי בבל
 
ההגליה מממלכת יהודה לבבל

היהודים הראשונים שהתיישבו בבבל הגיעו לשם בכפייה. כ- 40,000 יהודים נעקרו מבתיהם שבממלכת יהודה, ונאלצו לגלות בעקבות נבוכדנאצר השני, מלך בבל (605-562 לפסה”נ) אל ממלכתו. אחרי מות המלך שוחררו היהודים מעבדותם ובימיו של כורש מלך פרס הם הורשו לשוב לארץ ישראל. חלקם אכן חזרו בשיבת ציון ובנו את בית המקדש השני, אך אולצו לגלות שוב על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה, אחרי חורבן בית המקדש.

 

החיים בגולה

במאות שלאחר מכן, יהדות בבל קלטה סבבים חדשים של פליטים יהודים מארצות רחוקות, ויצרה למעשה בית לאומי חדש ליהדות העולם. בין פרקי השלווה והדו-קיום, הקהילה נאלצה גם לסבול תדיר תקופות של רדיפות קשות על ידי השליטים, לרבות המונגולים, הערבים, הפרסים העות’מאנים.

 

התלמוד הבבלי וספרות הגאונים

יהודי בבל היו שומרי התורה במאה החמישית לפנה”ס. בתקופת התלמוד הם הקימו את ישיבות סורא, נהרדעא ופומבדיתא, שהעומדים בראשן נחשבו לבעלי סמכא בענייני דת בעולם היהודי. רבנים אלה ערכו את התלמוד הבבלי, החיבור הרוחני של היהדות, וחיברו את ספרות הגאונים שפירשה את התנ”ך והתלמוד. הישיבות בבבל הנחו את יהודי התפוצות בענייני דת וחוק, ובמשך למעלה מאלף שנה, הייתה יהדות בבל למנהיגת הקהילות בתפוצות.

 

הקהילות היהודיות ברחבי בבל ופעילותן

אף שהייתה קהילה קטנה שמספרה לא עלה על 150,000 נפש במהלך מאות בשנים, היא התפתחה באזורים שונים בבבל. יהודי כורדיסתאן, שחיו באזורים הכפריים ההרריים בצפון, נמצאו על נתיב סחר בינלאומי במאות ה-16 וה-17, ובאזור קם מרכז חשוב ללימוד תורני. במשך הזמן הם פיתחו מסורות אתניות ייחודיות, וגם לבוש ובישול משלהם. יהודי בצרה, מוצא עיראק אל המפרץ הפרסי, קיימו קשרים הדוקים עם העולם הערבי החיצון ועם מרכזי הסחר במזרח הרחוק. ברחבי בבל, שמרה הקהילה היהודית על קברות הקדושים העתיקים, והעבירה אחריות זו מדור לדור.

 

בגדאד במאות ה-19 וה-20

בבגדאד במאה ה-19, היוו היהודים שליש מאוכלוסיית העיר והחזיקו את רוב המסחר בידם, עד כי המסחר בעיר שבת בימי שבת ומועד. היחלשותו של השלטון בעיראק, חוקים מגבילים ורדיפות בסוף תקופת הגאונים (1038-589) גרמו לירידה בגדולתה של יהדות בבל. גדולה זו שוקמה רק במאות ה-19 וה-20, עם הקמת מוסדות חינוך תורניים ציבוריים ובתי ספר קהילתיים מודרניים. המקצועות המסורתיים הוחלפו במסחר בינלאומי ובמקצועות מודרניים. יהודי בבל הציבו אמות מידה חדשות בעסקים ובבנקאות, תחומים בהם בלטו ברמות המקומית והבינלאומית כאחד, ופתחו נתיבי מסחר להודו, סין, הונג קונג, בורמה ואוסטרליה ממזרח, ולאנגליה ויבשת אירופה ממערב.

 
הפרהוד

בשעה שמלחמת העולם השנייה השתוללה באירופה ושישה מיליון מיהודי אירופה נרצחו בשואה, גברה המתיחות, ועברה לרחובותיה ולסמטאותיה של בגדאד ומעבר לה. הקץ של הקהילה היהודית בעיראק התקרב. בשנת 1941 אירע הפרהוד, הפרעות ביהודי בגדאד, ששאבו את השראתם מהמאורעות באירופה.

 

העלייה הבלתי לגאלית ו"מבצע עזרא ונחמיה"

בסוף שנות הארבעים סבלו יהודי בבל מרדיפות קשות על ידי שלטונות עיראק שגרמו לבריחה גדולה של יהודים מעיראק לפרס, ועיראק נאלצה להתיר ליהודים לעלות לישראל. היהודים הורשו לעזוב את מולדתם מנושלים מרכושם ומתרבותם העתיקה. בשנות החמישים הייתה יציאה המונית של יהודים מעיראק.

הקמת מדינת ישראל ב-1948 והאידיאולוגיה הציונית באו ברגע הנכון: רבים מיהודי עיראק, אבותיהם ערגו לציון במשך מאות שנים, השתוקקו ליטול חלק בהקמתה של המדינה היהודית, ורבים נוספים באו בעקבותיהם. בין השנים 1952-1950, המוסד לעלייה ב’, הזרוע הביצועית של המוסד, ניצח על רכבת אווירית המונית והעביר כמעט את כל 140,000 יהודי עיראק למדינת ישראל הצעירה ב"מבצע עזרא ונחמיה". אלה שנותרו מאחור, כ-6,000 במספר, נרדפו מאוחר יותר על ידי מפלגת הבעת’ עזבו את עיראק בעשורים הבאים.

 

מורשת הקהילה בארץ ובתפוצות

הקהילה היהודית בעיראק איננה עוד. אולם, קשרים וחיי קהילה הדוקים מתקיימים עדיין בקרב יהודי עיראק בישראל, באנגליה, בארה”ב ובקנדה. צאצאי יהודי בבל ממשיכים היום את מורשת אבותם ומעשירים את הקהילות שהם חיים בהן. זוהי מורשת המייחסת ערך לשלום ולשותפות עם קבוצות דת אחרות, מורשת המוטמעת במשפחה ובקהילה, ובמעורבות פעילה בעולם החיים האינטלקטואליים, המוזיקה והאמנויות, המדע והמסחר.

ב"מרכז מורשת יהדות בבל" אנו מקווים שהדורות הבאים של יהודים יספגו היסטוריה זו ויתענגו עליה, וימצאו דרכים יצירתיות ובונות לשאוב ממנה למען עתיד משפחותיהם, קהילותיהם, ישראל והעם היהודי כולו.

 

 
 

​​​

עצי משפחות

 

עצי משפחה שהוכנו על ידי יוצאי עיראק בישראל ובמקומות שונים בעולם, נאספו ב"מרכז מורשת יהדות בבל", ויוצגו בפרויקט אינטרנטי שינגיש אותם לציבור הרחב.

המאגר גדל באופן מתמיד. מבקרים באים לחקור את שורשיהם, לתעד ולהנציח את אילן משפחתם, ובכך הם מוסיפים עוד ענף לאילן המשפחתי של יהודי בבל.

 

סיפורי משפחות

למרבה הצער, יהודי בבל הותירו מאחור את נכסיהם, רוב דברי-הערך, מזכרות ורשומות. רק לעתים רחוקות תיעדו וכתבו את תולדות המשפחה, ורשמי העבר נותרו רק בזיכרון. כיום אתם יכולים לתעד את המידע על משפחתכם ב"מרכז" ולהבטיח את שימורו של הסיפור המשפחתי לדורות הבאים.

 

למסירת מידע אנא צרו קשר עם מחלקת תקשוב, בטל' 03-5339278 שלוחה 6, תת שלוחה 2,

או בדוא"ל ict@bjhc.org.il

שמות משפחה

 

בבבל לא נהגו להשתמש בשמות משפחה, במקום זאת השתמשו בשם האב.

במידה והיו מספר אנשים בעלי שם זהה באותה סביבה, ניתנו להם כינויים לפי המקום ממנו בא אבי המשפחה, או לפי עיסוקו, או לפי מום שהיה לו, או תכונה מיוחדת וכיו"ב, וכך הבדילו ביניהם.

 

דוגמאות לכינויים כאלה:

אבו אל-טורשי – מוכר חמוצים // אבו אל-סמך – מוכר דגים // אבו אל פאג'ה – מוכר מעי צאן או בקר ממולאים המבושלים כחמין //          אטראקצ'י – בעל חנות לבגדי ערבים // איראני – מוצאו מפרס // בחר – הפליג בים // בצראווי – מהעיר בצרה // בקאל – בעל חנות מכולת //

ג'יתאיאת – מוכר בד רקום ששמש למצנפת // דרזי – חייט // חילאווי – מהעיר חילה // חקק // כאבי – שם געגוע ליעקב // כזאם, כזום – נזם באף // מצלאווי – מהעיר מוצל // נורי – קיצור מנוריאל // סוודאיי – שחור מאוד // סומך – עוזר החזן // סחייק – יצחק הקטן // עטאר – מוכר תבלינים // פתאל – בעל מטוויה // צאאייג' – צורף // צאלח – תרגום של צדוק // צבאג' – צבעי // צדקה – ממשפחת הרב צדקה חוצין //                        קזאז – מוכר חוטי משי // שאמי – יוצא דמשק // שרבאני – מהעיר שהרבאן

 

מוזיקה 

 

אוסף קלטות האודיו

אוסף קלטות האודיו מכיל כ-1500 קלטות בהן מוקלטים ראיונות עם אישים שונים בקרב העדה הבבלית, בנושאים רבים: הקהילות היהודיות בערי עיראק, "התנועה הציונית", "מבצע עזרא ונחמיה", חיי הדת, הפולקלור, אמונות וקמעות, פתגמים ועוד.

אוסף משני באוסף זה הוא קלטות החזנות, המונה כ-90 קלטות, בהן פיוטים, שבחות וקריאה בתורה לפי מסורת יהודי בבל.

כמו כן, יש ב"מרכז" אוסף קלטות מוזיקה הכולל כ-400 קלטות ממיטב הלחנים העממיים הבגדאדיים וכן שירים מפי זמרים יהודים ממוצא עיראקי.

 

למידע על אוסף המוזיקה אנא צרו קשר עם מחלקת תקשוב, בטל' 03-5339278 שלוחה 6, תת שלוחה 2,

או בדוא"ל ict@bjhc.org.il

נעימה 1 -
00:00 / 00:00
נעימה 2 -
00:00 / 00:00
נעימה 3 -
00:00 / 00:00
 

ארכיון התמונות

 

בארכיון התמונות נמצא אוסף ייחודי של כעשרת אלפים תמונות מהווי החיים של הקהילה היהודית בעיראק ובעולם.

הצילומים, שצולמו לאורך כמאה שנה, משקפים את התמורות שחלו בחיי הקהילה, והמעבר מחברה מסורתית למודרנית. בנוסף, מכיל האוסף תמונות סטודיו של צלמים מוכרים מבגדאד, כמו: ארשאק ואלדוראדו, גלויות ועוד. 

 

למידע על אוסף התמונות, אנא צרו קשר עם מחלקת המחקר, בטל' 03-5339278 שלוחה 4, תת שלוחה 1,

או בדוא"ל limor@bjhc.org.il

 

ארכיון הסרטים

 

אוסף הסרטים מכיל סרטים תיעודיים על חיי יהודי עיראק שהוסרטו משנות ה-70 עד היום. בארכיון מצויים גם סרטים שהופקו על ידי "המרכז", אודות המוזיקה של יהודי עיראק, ועל נושאים נבחרים אחרים מחייהם.

 

למידע על אוסף הסרטים, אנא צרו קשר עם מחלקת תקשוב, בטל' 03-5339278 שלוחה 6, תת שלוחה 2, או בדוא"ל ict@bjhc.org.il

 

תנועת המחתרת הציונית-חלוצית בעיראק

 

"התנועה" פעלה בין השנים 1942 – 1951 בתנאי מחתרת קפדניים. למרות המשטר הצבאי, המשברים, המאסרים והעינויים, הצליחה התנועה בתקופה קצרה, להגשים יעדיה בתחומי החינוך וההעפלה וכן בהתארגנות להגנה על הרובע היהודי בעת חשש לפרעות.

כמו כן, הצליחה "התנועה" להעלות בדרך בלתי לגאלית כ-13,000 יהודים שהיוו כ-10% מכלל יהודי עיראק. למהלך זה היתה השפעה מכרעת על החלטת ממשלת עיראק בעניין חוק שלילת הנתינות מחד ועל ממדיה המאסיביים של ההרשמה לעלייה מאידך.

סיפורה של המחתרת מקפל בתוכו את העשור האחרון והמטלטל של יהודי עיראק, שהתחיל בפרעות ה"פרהוד" בשנת 1941 והסתיים בגאולתם ב"מבצע עזרא ונחמיה".

 
  • YouTube

הערוץ הקהילתי (98)

הערוץ הקהילתי 98 (HOT ו-YES),

תכניות המורשת

בימי ד' בשעה 20:00 - 21:00,

בימי ב' בשעה 13:00 - 14:00,

שירים כבקשתכם

ובכל מוצ"ש בשעה 21:00 - 21:30

בימי א' בשעה 09:00 - 09:30,

 

תכניות ערוץ "המורשת" משקפות את האירועים המתקיימים ב"מרכז מורשת יהדות בבל" וכן את הווי יהודי עיראק, בשידור ראיונות, ימי עיון, מוזיקה ועוד.

הערוץ משדר שתי תכניות חדשות בחודש וכן שתי תכניות חדשות של "שירים כבקשתכם" המשודרות במוצ"ש.

הציבור מוזמן לשלוח חומרים באיכות טובה העשויים לעניין את הציבור ובעלי ערך היסטורי.

תכניות הערוץ הקהילתי משודרות כבר למעלה מ-15 שנים, קהל הצופים שלנו רב ומגוון ושידורנו נקלטים בכל הארץ.

ניתן לצפות בתכניות גם ביוטיוב. 

 

למידע על תכניות הערוץ הקהילתי, אנא צרו קשר בטלפון 03-5339278.

או בדוא"ל nira@bjhc.org.il

 

הערוץ הקהילתי 98 (HOT ו-YES)

תכניות המורשת

בימי ד' בשעה 20:00 - 21:00

בימי ב' בשעה 13:00 - 14:00

שירים כבקשתכם

בכל מוצ"ש בשעה 21:00 - 21:30

בימי א' בשעה 09:00 - 09:30

 שעות פתיחה:  

 ב', ד', ה' - 15:00-9:00

 יום ג' - 19:00-9:00 

 יום ו' - 13:00-10:00

 סגור בימי א', שבתות וחגים

 

*בימי שישי מתקיים סיור מודרך בעברית, בתיאום מראש עם מחלקת ההדרכה.

בקרו אותנו:

שד' מרדכי בן פורת 83

אור יהודה - למפת הגעה >> 

צרו קשר:

Babylon@bjhc.org.il

טלפון  03-5339278/9

פקס.  03-5339936 

עיצוב ובניית אתרים: www.wixandme.com

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
מרכז מורשת יהדות בבל

ע.ר 58-002986-6

0