top of page

הדובר - חדשות מבגדאד היהודית במאה ה-19


לפני 161 שנה, יצא לאור עיתון עברי בעיר בגדאד ושמו "דובר מישרים" או בקיצור – "הדובר". העורך, המוציא לאור, ומי שגם כתב את העיתון במו ידיו, היה ברוך משה מזרחי, שלמד בישיבת בית זילכה והיה תלמידו של הרב עבדאללה סומך. בשנים 1871-1863 החל להוציא לאור עיתון דו-שבועי, כתוב בעברית. העיתון סיפק מידע על המתרחש בבגדאד ובסביבתה והוא נועד ליהודי בגדאד, פרס, כורדיסטאן, סוריה והודו, וכמובן, לכל קוראי העברית באשר הם.

מכון המחקר במרכז מורשת יהדות בבל שוקד על הכנת הוצאה מדעית של "הדובר" בשיתוף עם מרכז עזריאלי ללימודי ישראל ומכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מה בגיליון הראשון?

מבט כללי על העיר בגדאד ועל יהודיה

את הגיליון הראשון, שיצא כשבועיים לפני פסח, פתח ברוך מזרחי בדיווח על מספר תושבי העיר, המוסלמים, הנוצרים והיהודים, ועל מגוון עיסוקיהם של היהודים. הוא מדווח שבארצו ובעירו שורר שיוויון זכויות בין כל יושבי המקום – אלא שהשיוויון הזה אינו שווה לגמרי לזה הנהוג באירופה, כך אומר ברוך מזרחי ולא מפרט.

הוא גם מציין שיש בעיר כמה יהודים אירופים אותם הוא מכנה, "אשר בשם יהודי נקראים", שלקחו להם נשים ובנו בתים. היכרותו של מזרחי עם היהודים האירופאים הייתה שטחית בלבד והוא כותב שרבים מהם "אין להם סימני יהדות" והם מכונים "ישראל". נראה שזה היה המפגש הראשון בעיראק עם תרבות יהודית אשכנזית ועם החילוניות היהודית האירופית.

יש בעיר צירים – הלא הם קונסולים של צרפת ואנגליה, הנקראים בלשון יהודי בגדאד "בליוז", וגם קונסול של פרס, שיש לו תפקיד חשוב, כיוון שברוך מזרחי עצמו היה פרסי ונזקק לשירותי הקונסול.

התחבורה לאורך עיראק עוברת דרך נהר החידקל ברפסודות, בסירות משוטים פשוטות, אבל גם ב"ספינות של אש"  - הלא הן ספינות קיטור בבעלות אנגלית או עות'מאנית, כולל ספינה של חברת לינץ' הבריטית. נראה שהמודרנה מתקרבת בצעדי ענק לבגדאד. לא זו בלבד שספינות קיטור מקצרות את המסע בנהר מבגדאד לבצרה ליום אחד בלבד, כבר קיים קשר טלגרפי בין בגדאד לבין קושטא, הלא היא איסטנבול, בירת האימפריה העות'מאנית, ומכאן ללונדון. בימים אלו, מוסר העיתון, שוקדים השלטונות על הרחבת קווי הטלגרף מבגדאד לבצרה ומכאן לערי הודו המזרחית.

והנה הקטע המקורי:

ושוי זכיות [שיוויון זכויות] נוהגת בארצנו בעירינו אבל לא כפי הצורך הנהוג בערי איראפה,  והם מאנשי איראפה אשר בשם יהודי נקראים נמצאים בעירינו ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ויבנו להם בתים וגם ערב רב  עלה אתם שאין להם סימני יהדות כי אם בשם ישראל יכונה.

וגם יש אתנו סירים (צירים)  מערי איראפה שהם קונזול צרפת וקונזול ענגלאנד הנקראים בלשונינו בליוז, אלה השניים ותו לא, וגם יש אתנו סיר (ציר) ממלכות פרס הנקרא בלשונינו אילג'י.

וגם יש אתנו ספינות פשטיים [פשוטות: משוטים או מפרש]  הרבה העוברות בנהר חדקל לבצרה יע"א [יגן עליה אמן] להביא סחורות הבאים שם באוניות מערי הנדיא [הודו] המזרחית חוק ולא יעבור כתיב, ומה גם שבאו השנים נתחדשו ספינות של אש [ספינות קיטור] אשר פסקו חיות בעלי הספינות הפשטיים הדומים לקוף בפני אדם שהם בכללם ארבעה ובפרטן אחד הקדמון לכולם של ענגלאנד המיוחד להוליך להם כתבים ולהביא להם כתבים דווקא ושניים הבאים אחריו הם של התוגרמים [תורכים] אחד גדול ואחד קטן, ורצונם לקבץ ממון בשכרם המגיע להם, ואחד הבא אחר כולם לשלול שלל רב בשכרו והוא רב הכמות ומעט האכות מחמת כובד הילוכו והוא של אחד מנסיכי ענגלאנד המצויים בעירנו זאת הנקרא מסתר לנג'.

וגם הפחה [השליט העות'מאני] שלנו תם וישר אשר לא ישמע לקול מלחשים ושמו נודע בשערים נמוך [נאמיק] פאשה יר"ה [ירום הודו].

וגם קוים התלגרעף הגיעו עד הלום אשר הם מחוברים מעירינו מעיר לעיר עד קושטא יע"א ומשם והלאה עד לונדאן יע"א כמעט שיכולים אנחנו לספר עם כל אחינו שבגולה בשעת הצורך ברגע כמימריה, אשרי עיין ראתה כל אלה, ובאלו הימים שלוחים יצאו להוליכם ולהגיעם לעיר בצרה  יע"א ומעיר בצרה לערי הנדיא מזרחית, ימים יספרו.

 

 

Comments


Commenting has been turned off.
bottom of page