מאורעות כפל בתקופת המרד הערבי הגדול בעיראק(2)


ד"ר צבי יהודה, מנהל המכון לחקר יהדות בבל

לרגל מלאת מאה שנה למרד הערבי הגדול בעיראק (1920 – 2020) אני מגיש לקוראים היקרים את החלק השני של זיכרונותיי מסבי ז"ל

אחרי ההפצצה נכנסו האנגלים לכפל. הם עברו בשוק בו נפרצו חנויות היהודים על ידי הלוחמים הערבים, ונשמע רעש פרסות הסוסים כשהם דורכים על החפצים המפוזרים. היהודים הסירו מעליהם את הלבוש הערבי (עקאל ישמאע' ודשדאשה) ולבשו בגדים תורכיים (פיס אדום וזבון).

משנכנס הצבא הבריטי לכפל התיישב מפקדו בבית מנחם דניאל שבחצר הנביא יחזקאל ושאל: מי הממונה בכפל? אמרו לו: יוסף יהודה. קרא ליוסף וביקש אותו לדאוג למזון לו ולחייליו. השיב לו יוסף כי יש לו תבואה, מחצלות, שמן ותמרים בכמות גדולה שהעריך אותה בסכום של כמאה אלף רופיה, וציין כי זה רכושו הפרטי. אמר לו המפקד האנגלי: תן לנו את הכול ותקבל את התמורה מהשלטונות. יוסף פתח את המחסנים והאנגלים לקחו את כל אשר היה לו.

לפני בוא הצבא האנגלי יוסף העביר תבואה על חמורים לערבים המורדים. האנגלים ידעו על זה ובשיחה שהייתה ליוסף עם מפקד הצבא הבריטי הוא התלונן בפניו על כי סייע לערבים שנלחמו בבריטים. יוסף השיב כי עליו לשמור על יחסים טובים עם הערבים תושבי המקום מאחר והם נשארים בכפל וסביבותיה בעוד שהתורכים והבריטים זרים ויעזבו את עיראק. הוא אמר לקצין הבריטי: היום אתם פה ומחר לא תהיו. יוסף פחד מאוד, ליד המושל היה אקדח וחשש שירא בו. יוסף דאג גם למאכלו ולנוחיותו של המפקד-המושל, וזה נתן לו רישיון תנועה. באמצעות רישיון זה שלח יוסף את בנו של שאול אחיו לחילה לקנות משקאות חריפים עבור המושל.

האנגלים נשארו כחודשיים בכפל. המצב התייצב, האנגלים עזבו והערבים שבו לכפל.

יוסף נסע לבגדאד פעמים מספר וביקש מהשלטונות האנגלים למלא אחר הבטחתם לשלם לו עבור האספקה שנתן לצבא הבריטי, אך לשווא. הוא לא קיבל דבר והפסיד כסף רב.

יוסף יהודה המשיך לשמור על קשרים הדוקים וקרובים עם ראשי השבט בני חסן: עלואן ועמראן אל-חאג' סעדון, שהשטח שהיה בשליטתם השתרע על שתי גדות נהר פרת מסכר אל-הינדיה בצפון ועד העיירה סמאווה בדרום. השבט בני חסן מנה כשישים אלף נפש ויותר. יוסף היה מקורב מאד לראשי השבט והיה קשור אתם בברית שנתנה הגנה לבני משפחת יהודה, וקרה ואם בן השבט יפגע במישהו מבני משפחת יהודה הוא יחויב בתשלום כופר. ברית זו מנעה פגיעה בבני המשפחה של יוסף שהיו בקשרים מסחריים עם בני השבט והיו נאלצים לנוע בשטחי השבט, לעתים לבדם. היחסים בין יוסף וראשי שבט בני חסן היו כה הדוקים והאמון שהיה לראשי השבט ביוסף היה כה עמוק עד כי יוסף השגיח על המוצ'יף של שייך עומראן ולקח על עצמו לדאוג לצרכי משפחתו בעת שהשיך הצטרף עם לוחמיו לצד תורכיה העות'מאנית עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ליוסף היו גם קשרים עסקיים עם שיך עומראן ונתן לו מימון עד היבול.

קשרי המימון והמסחר בין יוסף ובין שיך עומראן נמשכו עד לפטירתו של שיך עומראן.