משה כרמיל: בגדאד חודש נובמבר 1944


מאת: ברוך מאירי


מתוך מכתבו של משה (צ'רבינסקי) כרמיל אל רעייתו חיה, לאחר שהגיע לבגדאד במסגרת מסע אמבולנסים של ליגה V

בחודשים אוקטובר- נובמבר 1944 החל מסע האמבולנסים מארץ ישראל לאיראן דרך עיראק: מתנת הישוב היהודי בארץ-ישראל לצבא הסובייטי, על עמידתו האיתנה כנגד הנאצים. למסע הזה, מספר חודשים לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה, הייתה גם מטרה סמויה: להיפגש עם חברי התנועות הציוניות, בעיראק ובאיראן, לבדוק נתיבי העפלה אפשריים לארץ ישראל.

מטרת הארגון ליגה V הייתה להביע את הערצתם לצבא הסובייטי. ואילו חברי ההגנה ניצלו את המסע כדי להגיע לשליחים, לחברי התנועה בעיראק ולהביא להם חומר עיוני כתוב כדי לחזק את הפעילות הציונית, לתקן את "גדעון" (שם הקוד של מכשיר האלחוט) בבגדאד, שאיפשר את הקשר בין בגדאד ותל- אביב.

מרדכי ביבי כתב, בספרו על הקמת המחתרת הציונית בעיראק, שאנשי השורה בבגדאד היו מאד מאוכזבים שהאמבולנסים לא הביאו להם כדורים ונשק. אך מאד שמחו בספרים ובחוברות שהגיעו וכמובן שמחו מאד למפגשים ולעדכונים החיים.

במשלחת הישוב היהודי מארץ-ישראל, היה גם משה כרמיל (צ'רבינסקי) לימים אחת הדמויות המרכזיות במוסד לעליה ב', ארגון חשאי שקדם להקמתו של המוסד הישראלי. לפני מספר ימים (ליתר דיוק: ב-13 למאי השנה) חשפתי בתכניתי