top of page

נופי עיראק – רישומים בניילו // התערוכה ננעלה


אוצרות ועיצוב: נאוה מוצפי

פריטי הכסף מאוסף המוזאון, מעוטרים בטכניקת השחרה – ניילו, יוצרו על ידי קבוצה אתנו – דתית סגורה הנקראת מנדאים (אל צאבאה). מיעוט החי במשך אלפי שנים בדרום עיראק, בעיקר בעמארה, בצרה, נאצריה ובפרובינציה האיראנית ח'וזסתאן, והתמחה בצורפות כסף וזהב ובעיטורי ניילו ואמאייל.

בתקופת המנדט הבריטי בעיראק (1932-1921) היגרו מנדאים מדרום עיראק לערים בגדאד, מוצל, כרכוךּ, ובסמוך למחנות הצבא הבריטי, בחיפוש אחר מקורות פרנסה חדשים. המנדאים, פתחו בתי מלאכה והחלו לייצר פריטי כסף מעוטרים בניילו, העונים לטעמו של המעמד הגבוה החדש שנוצר, נושאי משרה בריטים ומקומיים. פריטי הכסף עוטרו בנופים האופייניים לעיראק כגון: סצנות של אדמות הביצה העיראקיות, נהר החידקל, סירות השטות על הנהר, עצי דקל, שיירות גמלים, אתרים ארכאולוגיים חשובים כקשת כתסיפון, האריה מבבל, ועוד. עיטורי הפריטים שהוצגו, נראים כרישומים עדינים, מדויקים ומוקפדים.

ניילו הוא שמה של תערובת שחורה המורכבת מכסף, נחושת, עופרת וגפרית, המשמשת להטבעה על מתכת חקוקה או צרובה. טכניקה זו יובאה על ידי בני משפחת אלזהרון המנדאית מהעיר עמארה, מאזור הקווקז באמצע המאה ה- 19, ומדגישה את הניגוד שנוצר בין כלי הכסף לעיטור השחור.

במהלך השנים התפזרה קהילת המנדאים ברחבי העולם בעקבות רדיפות והתנכלויות ויחד עם מעברם למקצועות חדשים, העיסוק במלאכת הצורפות התמעט. כיום רוב אומנות הצורפות המנדאית המסורתית הינה נחלת העבר.


Comments


bottom of page