סמי מוריה ז"ל והמרגל הנאצי


ברוך מאירי

סיפור יוצא דופן על סמי מוריה ז"ל שהלך השבוע לעולמו

לעולם לא נשמע ולא נדע את כל מעלליו ומעשיו של שמואל (סמי) מוריה שהלך השבוע לעולמו והוא בן 95. כאיש ביטחון ותיק, אשר פקד במהלך עבודתו ארצות ערביות שכנות, עוד בטרם עידן השלום עם מצרים וירדן, יכל סמי למלא כרכים רבים מלאים בסיפורי מתח.

עוד בחודש אוגוסט 1947 היה פעיל בארגונו של מבצע ההעפלה האווירי הראשון מעיראק לארץ ישראל, שניתן לו השם "מבצע מייקלברג". זאת בעקבות פנייתו של שלמה הלל אליו. במבצע הרואי זה נחת בשדות המושבה יבנאל בעמק, מטוס תובלה עמוס עולים מעיראק, לאחר שהצליח לחמוק, תוך סיכון רב, הן מהעיראקים והן מהבריטים. בין העולים הייתה גם, כזכור, השרה לשעבר שושנה ארבלי-אלמוזילינו ז"ל.

כאילו לא די בכך, עוד באותה שנה הוביל סמי, יליד העיר בצרה, לארץ ישראל שיירה של 77 עולים במשאיות דרך המדבר מבגדד ועד בית הערבה. היה זה המשלוח הגדול ביותר בהיסטוריה של עליה ב' (ההעפלה הבלתי-לגאלית) הן בדרך המדבר והן בדרך האוויר.

אין בכוונתי להעלות כאן את כל ההיסטוריה האישית והמפוארת של סמי מוריה. אבל קשה לי, שלא להיזכר בסיפור ריגול קלאסי, שגיבורו הוא מיודענו, עו"ד שמואל (סמי) מוריה. את הסיפור שמעתי לפני שנים מעטות, במרכז למורשת המודיעין (מל"מ) בתל-אביב. לשם הגעתי, הודות לחברי משה ברק, נכה צה"ל, שצירף אותי לחבריו הנכים בכוחות הביטחון, חברים בבית הלוחם התל-אביבי. שם, באולם הגדול, עמד איש ביטחון לשעבר וסיפר לנוכחים סיפור יוצא דופן הקשור לסמי שלנו:

"בואו ואספר לכם סיפור מעניין אודות מבצע ... חוקן." כולנו חייכנו לשמע שם המבצע יוצא הדופן. אבל החיוך נעלם ברגע בו החל סיפור המתח מפי א. לא פלא שמיד נפלטה מפי, כמובן בשקט: ואוו, זהו סיפור מרתק לסרט. אך לפני כן החלטתי להתקשר לסמי למה שמכונה "השלמת פרטים קטנים לסיפור." סמי שיתף פעולה אבל הקפיד כמובן לשמור בבטן את אשר "אסור לספר גם כיום"...

ישבנו ושמענו. הסיפור החל בשנת 1923. בגרמניה נולד, מחוץ לנישואים, תינוק ג'ינג'י בעל עיניים כחולות, העונה לתיאור המבוקש על-ידי היטלר (ימ"ש). הוא נמסר לאימוץ למשפחה נוצרית בשם מילר. כאשר התבגר התגייס אולריך בן-יוליוס שנפט לאס. אס. הגרמני. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח, במבצע ברברוסה, לחזית המזרחית, נפצע וכאשר החלים הוחזר לחזית באיטליה. באחד הקרבות נפל בשבי של הצבא האמריקאי. עיון בתיקו האישי הראה שמדובר באיש האס. אס. הגרמני. האמריקאים המשיכו להחזיקו בשבי. ורק בשנת 1947 החליטו לשחרר את השבוי הגרמני, אולריך.

אולריך מיהר להגיע למינכן, בגרמניה, כדי לחפש את אמו המאמצת. הוא נדהם לגלות עיר הרוסה, ואנשים מתהלכים בה יחפים ורעבים. הוא נכנס לאחד הבתים, שעדיין עמדו על תלם, ופגש קבוצת צעירים המנסה לשקם את עצמה. מדי יום ראה כיצד צעירים אלו מקבלים חבילות מהג'וינט, והוא נותר ... רעב. מהר מאוד הבין, שאם ברצונו לקבל חבילות דומות חייב להתחזות כיהודי. כעבור מספר חודשים הציע לו חברו לחדר, יהודי פליט, להצטרף לקבוצת צעירים יהודים, העומדת לצאת לארץ ישראל, במסגרת עלייה ב'. באותם ימים קל היה להתחזות ליהודי, ולטעון שבגלל המלחמה אבדו המסמכים הדרושים. אולריך הנאצי הדביק לעצמו את השם גבריאל זיסמן והפליג בשנת 1947 באנייה "נגבה" לכי